האפס הגדול - כת הפטריות הלא חשובות

באזור מקסיקו, חיה כת סודית באין מפריע. שמו של המנהיג שמור בסוד, אבל הוא נודע בכינוי - 'האפס'. במקור הוא בכלל ישראלי, שיצא לטיול הגדול, אבל לא חזר ממנו. באחד מהטרקים בברזיל הוא נפגע ממכת ברק. שלושת חבריו, מהשירות הצבאי, לא שרדו את שצף החשמל אבל הוא התעורר אחרי 8 ימים של קומה, למרות שהרופאים הגדירו אותו כמקרה אבוד. בהמשך אמר למשפחתו שהוא ראה את האור, אבל הם היו בטוחים שהוא התפלפ, הרי 17 אחוזים ממוחו התאדו באותו לילה ארור.

כעבור כמה חודשים התחתן עם אחות מקומית שטיפלה בו בשיקום,התיישב באזור כפרי נידח, שלימים נודע כ'משולש ברמודה של המטיילים', וניתק כל קשר עם עברו ויש שיאמרו - עם המציאות.

בזמן שגופו היה בבית חולים, רוחו התוועדה עם כהן אצטקי מהמאה ה16, שלימד אותו פרקטיקות רוחניות של התרבות הנכחדת.

כל פרט תמוה, עליו שאל 'האפס', הכהן השיב - 'זה לא חשוב'.

'אתה התחלה חדשה', אמר הכהן, 'ואתה ממש לא חשוב', המשיך.

'נתנו לספרדים להכנס', סיפר הכהן, 'הם בטוחים שהם ניצחו, שהמחלות שהם הביאו איתם גרמו להשמדתנו'

'האפס' כבר ידע להמשיך אותו - 'אבל זה לא חשוב'

'אז מה כן חשוב?' שאל

'אגיד לך', החזיר הכהן, 'למרות שזה לא חשוב'

'אני מחכה', אמר בצפייה

'פטריות פסילוסיבין - הדבר היחיד שחשוב,

אתה רואה, אני כאן, איתך, אתה איפה? לא יודע, זה לא חשוב. מנהיג הוא פראייאר, ואתה צריך בזה שיעור. אתה תהיה פאלילי, כביכול אצולה, אלא שאתה נידון לחיים כאן'

'חחח מה חיים, אני עוד שניה מת, אתה בכלל הזייה. שומע את הצפצופים? זה המוניטור שלי, מחכה שאצא מפה בשקית'

'לא לא לא, אתה תחייה, ההזייה תהיה של הטלקוטין שלך'

'אותם אני מקריב'

'נכון'

'והמקהו-אלי ידאגו לצד הפיזי' המשיך, כמשנן

'אמת, אנשי המלאכה, פשוטי העם'

'אז אני הדילר, נותן לעבדים, כלומר הטלקוטין, את שער הכניסה לאפס, ואז כשהם מאבדים את התיאבון ונכנסים למצב אני מקריב אותם'

'בדיוק' הנהנן הכהן, 'הם גם ככה לא פה, אחרי, זה חותם את הטקס'

'כמה אנשים יש לכם כבר שם?'

'זה בא והולך, חלק נכנסים בפטריות הקדושות וחלק בשאר אורגניזמים פשוטים, כל פעם משימה אחרת, האבעובעות מהספרדים - זה היה מבצע שלנו בכלל. אנחנו הרבה, מספיק כדי לעשות מה שאנחנו רוצים, לא כי זה חשוב, אבל צריך לשמור'

'לא הבנתי, 'צריך' או 'לא חשוב''

'צריך לשמור על הלא חשוב'

'מממ, ואיפה הייתם כל הזמן הזה עד עכשיו?'

אבל בטרם השלים את השאלה הכהן נעלם.

הוא פקח את עיניו ועל הספה ישב אביו, בעיניים טרוטות, לצד אחותו הקטנה, מיכל, הרופא שאל איך קוראים לו

'חחח, זה לא חשוב' השיב לעצמו, ועצם את עיניו בחזרה.

קישור לפוסט -

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10158100917372618&set=a.10150386256907618&type=3&theater