ענת המולד


חג המולד נחוג ב30 לדצמבר, בירושלים, שם נולדה ילדה קטנה בשם ענת[אלה כנענית במקור]. במקרא לא ציינו ימי הולדת, מלבד פרעה(זה הסבבה, אחוק של יוסף), אבל עם השתלשלות הדורות, המנהג המצרי, כמו הפלאפל, השתרש בקרב בני ישראל. אמנם השנה, השמועה מספרת שהחוגגת הכנענית תיעדר מהחגיגות, המתוכננות ברוב עם, בשבת הקרובה.

**

אמא כמו שסיפרתי, אהבה את חג המולד. ביומולדת 40, לפני שמונה שנים, לפני כל הבלאגן, כשהבעיות היו בעיקר ילדים שלא מחזירים את קופסת הפרי שלהם, אמא בחרה לטוס לחג שהיא אוהבת במקום שהוא נוצץ ביותר - ניו יורק(כשבבית השאירה רשימה ברמת הדקות מה לעשות ומתי). החלום היה להגיע שוב השנה. כבר דיברו עם האיש של החמצן, על סידורי הטיסה הארוכה וכו'. מפה לשם, אני הקדמתי לבוא אליה, ומסתבר שהיא כבר לא תבקר אותי ואת סנטה.

**

את ארוחת החג סעדנו במסעדה שווה, שהיית אוהבת, על רוקפלר סנטר, עם העץ העצום והמפורסם ומגרש ההחלקה על הקרח שלצילו. איתנו הגיעו כל העולם ואישתו, ואחד מחברי לארוחה, עם טראומה מסאגת התאומים, לא בדיוק התחבר להמון הנוהר. בחוץ, אישה מבוגרת, בסביבות השבעים, כולה אדום מצועצע וכובע מאיר בשלל צבעים מתחלפים, ריחפה על המשטח בריקוד וחיוך שמח. מה שקוראים כאן - HAPPY HOLIDAYS.

את המופע חתם בחור שבין חילופי המשמרות של המחליקים, הציע לחברתו בפרפוז משגע טבעת, תיעוד שכמובן העליתי לסטורי.

**

באופן כללי, חג המולד הנוצרי, שמהווה סוג של יוה"כ בחשיבותו למאמינים[הפלג המערבי], מהווה גשר של תרבויות ודתות והינו תאריך מרכזי ללידתם של אלים נוספים דוגמת; קרישנה ההודית הכחולה, הורוס, אל השמש המצרי, הבן של יוסף[לא המצרי] ועוד…

**

בעבר ה25 בדצמבר, היה מה שאנו קוראים 'יום ההיפוך'[שחל בימנו ב21 לחודש], והוא היום הקצר בשנה ויש טוענים, גם על בסיס המדרש המפורסם על האדם הראשון, שיש לחנוכה יד ורגל בדבר.

בעבר החג היה דומה במנהגיו לחג הפסחא, והדגל המרכזי, לא היה קניות ומתנות, כי אם - אחדות המשפחה, דבר שפחות רלוונטי כיום, אם כי עדיין נהוג להתכנס ולריב ביחד כמשפחה.

**

כל ההייפ עם הקישוטים והשירים, התחיל אי שם באמצע המאה ה19, כחלק מהניסיון, המוצלח יש לומר, של בעלי העסקים, למשוך לקוחות. ב1862, בכלבו 'מייסיז' בניו יורק, הולבש לראשונה סנטה, ששוחח, אז - באופן לא מטריד, עם ילדים.

**

סנטה במקור הוא הולנדי שהיגר לארה"ב, וכמו הרבה אנשים[הביטלז, שם,שם], הצליח בארץ האפשרויות, יותר מאשר באירופה, תוך כדי שהוא עובר מיתוג מחדש, כשהחליף את הצבע הירוק קיא, באדום נוצץ. בעקרון הוא היה אמור לתת מתנות ולהגשים משאלות רק לילדים טובים, אבל מתישהו, עם הפוסט-מודרנה ערכי המוסר התערערו וכעת כולם מקבלים בשווה.

**

לסנטה יש מתחרים ובראשם 'סבא כפור' הרוסי, מה'נובי גוד'[חג שמזכיר את ראש השנה בצורה מפחידה - אלמנטים של בקשת סליחה, מה שקרה שם יקרה בכל השנה, כדאי להמעיט בשינה ועוד. באמריקה ובעוד מקומות גם שולחים כרטיסי ברכה, סוג של שנוטובות] של חברינו הרוסים, שהיה החג הלא קומוניסטי היחיד בברית המועצות, נטולת הדת, והיווה סוג של פשרה 'פרווה' בין הממסד לעם. ברוסיה, יש לציין, את הילדים החצופים, סבא כפור היה מעניש, זאת למרות שבאופן כללי הוא פחות דתי מסנטה, כפור רוסי - אמרנו?

בניגוד לאיילים המעופפים של חברו, לסבא כפור יש סוס, או שלושה, תלוי כמה וודקה שתית. לסנטה יש באמתחתו חבורה ננסית ומחודדת אוזניים של עוזרים במלאכת המתנות, בני דודים של לגולס, יצורים המכונים 'אלפים', שהשתדלו לשלב הישן עם החדש, ומתעטרים בירוק ואדום כאחד[כמו דרבי חיפאי].

**

'אשוח' הינו עץ שמיניו השונים נעים בין 10 מטר ל-80[אם נותנים להם...], ומעניין ללדעת שהוא קרוב יותר גנטית לארז מאשר לאורן. העץ הוא ירוק עד, וככל החג, שורשי המנהג(סטיגידיש) - פגניים, אבל בהקשר של חג המולד הוא מבטא את נצחיות ה'בן' לשיטתם. עלי העץ אינם נושרים[כמעט], כך שהדבר תורם לסדר והניקיון בבתי החוגגים.

**

חלק מהכנסיה התנגד לדבר בעקבות הרתיעה של הברית הישנה מפולחני העצים השונים[עיין ערך 'אשרה'], וגם הגאון מווילנא נחרד, עד כדי כך, שפעל לבטל את המנהג לקשט בעצים את בתי הכנסת בחג השבועות.

המנהג המודרני של העץ המקושט התפתח במאה ה16 בגרמניה ומשם חדר לבתי האצולה והמלוכה השונים והתפשט לכלל העמך בכל קצוות תבל.

**

בגלל שבעבר הדליקו נרות לצילו, הונח לצורך העניין שטיח מיוחד. כיום נשאר השטיח, דבר שעצי החג מאוד שמחים בעבורו, ולעיתים גם מוצבים פסלונים המשחזרים את סצינת הלידה. אלמנטים הנוספים, דוגמת הכוכב והמלאכים, קשורים גם הם לסצנה המדוברת, כשכדורי הזכוכית לצבעיהם השונים מסמלים שלג, דם של ג'יזס ועוד.

**

קיימות אמונות טפלות מתי בדיוק יש לשים את העץ ומתי להוריד אותו, ומה עלול לקרות אם לא פעלת נכונה, ואם בכלל מותר להוריד אותו עד לשנה הבאה, אם לא הורדת בזמן. אבל בארה"ב - כל המרבה וכל המקדים, הרי זה משובח. וכמו שאצלנו מיד אחרי סוכות אפשר למצוא סופגניות, כך גם אחרי חג ההודיה, אפשר למצוא אשוחים כמו פטריות אחרי הגשם.

**

אבל מה לנו ולכריסמס, מה לו ולה? אמא תמיד דגלה ב'חכמה בגויים תאמין'. לא פעם צחקנו עליה שלא היתה עבודה זה שלא פילחנה. ועם כל הזלזל שעשיתי עד עכשיו בשמחה לאידם, הרעיונות, של - 'ירוק תמיד', של לידה מחדש, של משפחה וביחד, של אורות צבעוניים, מתנות מושקעות, כוכב שמאיר את הדרך, מלאכים שמלווים אותנו, יש בהם להאיר בלבבות, אפילו בנפש יהודי הומיה, ואולי אף להוסיף אור ועומק משלנו, לשמחה האנושית המשובבת הזו.

[נכתב ב2018]

התמונה עם קמלוט והמדרגות מהשנה, אורות שמצאתי ותליתי בהשראת אמא. מסתבר שהם מהחתונה של אחותי, כרמל, שמצידה חשבה שהן אבדו. בפייס הוספתי כך -

פעם הדלקת אורות על עץ החרוב בחוץ ביום אידים, וחמת שמרני הושעיה בערה. ועכשיו כשאינך, מי יכעס?

מקשט את הבית מאוחר בלילה. המדרגות עם לוק של חו"ל. כמו שאהבת. איילים וסנטה מסביב.

הפי קריסמסססס



____ קישור לפייס -

https://www.facebook.com/David.Nusan/posts/10156881108087618









9 views

Recent Posts

See All

 

Add More
אדמו"ר