למאמר המלא - עם הערות -
https://docs.google.com/document/d/1YaLCHaqzHuwvCnerJkD3yS5yofke_O1SWE6QusgdFPw/edit?usp=sharing
בכורה זו פריווילגיה נהדרת, בעבר היא כללה הטבות כספיות, אבל מצד שני גם כעת, לקרוע את כל האחים שלך במכות - זה לגמרי מספק. תחילת סיפורם של הבכורים הוא בפסח, כאשר 'אני ולא שרף' דילג מעליהם בחינניות בכבודו ובעצמו, דבר שהיה אמור להקנות להם מעמד אקסלוסיבי בעם ישראל, כמקורבים לצלחת. עם יציאת מצרים, עם ישראל ניצל מעבדותו של פרעה, ונכנס תחת כנפי עבדותו של הקב"ה, כרודפי תסמונת סטוקהולם, מהאחד לשני, אבל נדמה שלכדי מדרגת 'בנים אתם לה' א-לוהיכם' עדיין לא באו.
**
הר סיני היווה בעצם תפאורה לחתונה מלכותית - אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורסה', אומרים חז"ל. לא כל כך ברור מי החתן ומי הכלה, רק שכעת זה לא עניננו. מעבר למימד הנישואים, שלאורך הדורות התבררו כפתוחים, מעמד הר סיני מהווה את רגע ההולדה/אימוץ שלנו. את הקשר בין הר, להורות, אנו רואים במדרש - אשא עיני אל ההרים, אל תקרי אל ההרים, אלא אל ההורים. וכך למעשה, הקב"ה קונה לעצמו את עם ישראל. במפקד בני אהרון ומשה, שנסמך לשבועות השנה, מופיעים רק בניו של אהרון, רש"י מביא את דברי חז"ל שלפי שלימדם תורה, נחשבים 'בנים', גם עבורו. מה שהופך אותי, כרב בדימוס של 400 תלמידים, לפורה במיוחד. נמצא ששבועות מקיים את מה שאנו מצוות בפסח 'והגדת לבנך', רק שהפעם הקב"ה הוא בעמדת ה'מלמד'.
**
לכל אחד משלושת הרגלים יש היבט חקלאי והיבט היסטורי, היבט טבעי והיבט ניסי, כך שגם לקיבוצניקים יהיה מה לחגוג;
א. פסח - יציאת מצרים וחג האביב,
ב. סוכות 'כי בסוכות הושבתי' וחג האסיף,
ג. שבועות - המתואר בתורה כחג הקציר וחג הביכורים. רגע, מההה?! לאן נעלמה ההיסטוריה? רש"י הראשון בתורה, שואל מה כל הסיפור הבריאה הזה שייך, מה לנו ולמיתולוגיה הזו - או למה בכלל צריך את בראשית. שאלה חשובה, ששוב, אינה מענייננו. אלא שכעת, בהר סיני, אנו מגיעים לתחילת התורה, התורה שבידי האדם.
**
לא לחינם הפסוק משתמש בלשון 'ראשית ביכורי אדמתך', נצר לאותה בראשתיות ראשונית, כלל עולמית. התיקון לחטא קין, שהביא מהפירות הביאושים שלו - סוגר את המעגל, גם הויתור על הבחירה באמירה - 'נ עשה ונשמע', מתקנת את חטאו של האדם הראשון, באכלו מעץ הדעת טוב ורע. ואכן אומרים חז"ל שפסקה זוהמתן מעטיו של נחש, באותה השעה, כאשר בנ"י ויתרו על בחירתם שלהם, לא כעבדים באונס, אלא מרצון. אלא שכמו בסיפור הבראשיתי, גם כאן, הבכורים פישלו ונשפך הרבה בדם, מה שלמעשה היווה את החתונה האדומה, הרבה לפני הפרק המדובר במשחקי הכס. הבכורים היו אמורים להיות באי כוחו של הקב"ה - 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל', אבל בסרחונם, עבר כתר תורה ללוי, שגם ממנו ניטל בסופו של יום והושם בקרן זווית, מה שקוראים היום - שוק פתוח או קוד חופשי. המחשבה הרומטית, הילדותית, שהראשון יהיה המוצלח ביותר, ואני אומר זאת בדמע - מנחה את התנ"ך, בשברה. קין והבל כנ"ל, ישמעאל ויצחק, עשיו ויעקב, ראובן ושות', אפרים ומנשה, משה ואהרון, בני אהרון שמתו בהקריבם אש זרה, שאול הכושל, דוד בן הזקונים בנני ובנוני, והרשימה עוד ארוכה.שבועות הוא הרגע של הבריאה, המפגש הראשוני, שאמנם יוביל לכישלון קטסטרופלי, לשברון הלוחות הראשונים, לטבח ולריחוק הקב"ה מעמו, אלא שהרגע הזה קיים, ואי אפשר להוריד ממעלתו - הרגע הראשון של הורות, של אבהות, של הוויה, הנקי מכל חטאי וביאושי העתיד, ולא אני לא מדבר על חיתולים.
**
הרגע הזה, הוא הרגע של שבועות. אנחנו נישאר ערים כל הלילה, בידיעה שזה יחריב את שחרית, את מגילת רות, את החג כולו - אבל אנחנו נהיה במעמד הזה. ובניגוד לעבד, שמצווה לשלחו, ואפילו נישואים שהם בני חלוף, ילדים, כפי שמובא במדרש ילקוט שמעוני - אף על פי שאינם נוהגים מנהג בנים, בין כך ובין כך קרואים בנים. אז אחרי ככלות הכל והתמונה, נמצאנו שאכן מדובר בחג של בכורים, החג ההיסטורי של בני בכורי ישראל, שהקב"ה כרך עליו חוט של גמי, וקבע אותו לעם סגולה 'והגיד' להם, בקולו ממש, כאב המלמד את בנו תורה, עד שפרחה נשמתם.