סגולה - הקרב על הצבע הלאומי


למרות שאלו ימים של 'כחול ולבן', בואו נדבר סגול, בואו נדבר חציל.

'עם סגולה' - למה, מה ומי לעזאזל? ואיך הגענו למצב שאנו מדברים על עליונות לאומית?

נקודה מעניינת היא שהסגול הוא הגל הקיצוני בתחום הנראה, כפי שאפשר לראות בקשת בענן. אולטרה סגול הוא אור/קרינה אלקטרומגנטית שאיננו יכולים לראות.

יש לנו כמה עניינים לברר; הצבע, קמעות, הצורה[החדר הסגלגל, לשעבר 'כתום' #GREATAGAIN] והניקוד. בואו נראה אם זה מצליח.

ראשון ראשון. העברית לא הגיע עם מרבד ססגוני ובן יהודה היה צריך לעבוד שעות נוספות כדי להוסיף קצת צבע לשפה. מה שהיום קוראים 'סגול' כנראה הגיע מהפרח 'סיגלית'['אמנון ותמר' וחבר מרעיו], כמו גם הצבע המכונה 'לילך' שמקורו בצמח. אבל עדיין יש לשאול - למההההה



נקדים ונאמר שהצבע עם הכי הרבה ויכוחים בשנים האחרונות הוא בכלל ה'תכלת', שנשכח ונעלם במשך הדורות. מצורף וידאו נחמד בעניין.

יש קונצנזוס יחסית רחב של חוקרים שטוען שלמעשה מדובר בסוג מסוים של סגול. מה שהיה הופך את הדגל שלנו למשהו אחר לגמרי. HELL YES. אם כי כיום מקובל לומר שהתכלת היא אכן תכלת.

התכלת, כמו גם קרוב משפחתו התנ"כי, ה-'ארגמן', היו צבעים של מלכות בתרבויות דאז, כפי שאנחנו מכירים ממגילת אסתר ובניית המשכן וגם ממקורות היסטוריים חיצוניים לתנ"ך. הלבוש היהודי - 'ציצית', אחותה הקטנה של הטלית, מביעה זאת בן השאר. היא שהבעירה את כל העיסוק המחודש בצבע הנעלם וחקר חלזונות הים המקומיים והאומללים, מהם הצבע הופק. וכנראה שהיתה אז אמירה חברתית של פרחות - 'אני בת של מלך', כשתכלת היתה בבגדיו של כל נימול ונימול.


ציצית תכלת והחילזון המיוחס;


נחזור לעולם הפרחים. כבר בתלמוד אפשר למצוא את משפחת צמחי הסיגל בגרסתם הארמית, שזה אומר להוסיף א' בסוף המילה, כלומר - 'סיגלא'. רוביק רוזנטל מביא את דעת החוקר - 'ארנסט קליין', שכותב שהסיגלא כנראה מגיע מהמילה הארמית לאשכול ענבים - 'סגולא', שדומה לפרח בצבעו וצורתו[אני הקטן לא הבנתי את הדמיון הצורני].

כאן גם מגיע הניקוד, סגול, בעל שלושת הנקודות, שאכן מזכיר את אשכול הענבים.

אבל קפצנו ממש רחוק, מה עם התנ"ך וכל הסגולות שנמצאות בו?

בספר שמות - 'וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ'

וכן בדברים, בסגנון דומה - 'כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹוהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'

ישנו ויכוח בין חכמי הדורות עד כמה זו תכונה מולדת או נרכשת וכיום פחות מתאים לגרוס באפשרות הראשונה, מסיבות מובנות.


אבל כשאת אומרת 'סגולה', למה את מתכוונת?

פעם סיפרו לי בדיחה של ביינישים - 'אחד בא לרב ואומר לו - 'רבינו הקדוש, רוצה אני בשידוך, הרי אני כמעט קשיש, ברך אותי, רבי', הרב לא מהסס ומציע - 'יש לי סגולה נהדרת בשבילך' אבל בטרם הספיק הצדיק להשלים את המשפט, הפלוני עצרו, כמעט בצעקה - 'כבודו, אם הייתי רוצה סגולה, לא הייתי צריך את עזרתך, אם אפשר, בבקשה, שתהיה בלונדינית'.

אוי. באמת שלא חייבים לצחוק כאן.

מכל מקום, אונקלוס מפרש סגולה כ'חביבין', ורש"י על סמך הפסוק בקהלת - "כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת", מבאר שמדובר באוצר יקר, או כמו שגולום אומר MY PRECIOUS.

הרמב"ן כדרכו מדבר בלשון רמז ומפנה לפירוש אחר בבראשית וחותם ב-'והמשכיל יבין'. יאיי. מסתורין.

באכדית, שפה שמית עתיקה שמשמשת במחקר כמקור השוואה לעברית, 'סוגולו' פירושו עדר, דבר שמתכתב עם הוויב של 'אנחנו צאנך ואתה רוענו'. בארמית ישנה גם מילה נוספת קרובה - 'סגולתא' - כלומר 'רכוש', הבנה שעובדת יופי עם הקריאה השובניסטית של מערכות זוגיות בתקופת המקרא ולשון 'בעלות' בהקשרן.

עניין הבעלות והרכישה יכול להסביר את השימוש המודרני במונחים - 'להסתגל', ו'מסוגלות'. לדוגמא - 'רכישת שפה' - מסוגל לדבר בשפה כלשהי.

סגולה מיסטית, היא למעשה סוג של 'אוצר' או 'יכולת' במובן של 'מסוגלת ל…'.

**

סתם סגול יפה שראיתי בשביל רותי;


טוב, עד כאן "עובדות", עכשיו לתיאוריה המשוגעת שלי, שאולי מתכתבת עם הרמיזות של הרמב"ן, ומסתמכת על כל מה שראינו עד עכשיו וגם אם היא לא נכונה היא עדיין נכונה;

סגול זה יין/ענבים, זה הצבע, זה האשכול, זה האוצר, זו הצורה העגולה. אגב, אחד מהדעות בתלמוד לזהות עץ הדעת היא לא פחות מ…

גפן!

מזה אומר? סגול זה אחלה צבע[צאו החוצה, הסגול בכל מקום כעת], והרעיון של אור קיצוני, יין טוב, ויחסי כבשה-רועה, נשמעים לי לא רע על העם הנפלא שלנו.

יום עצמאות נהדר, ופעם באה שאתם עושים קבב, היום למשל, תזכרו שעמוק בפנים אנחנו כבשה, כנראה סגולה.

#ענביםענביםהגיעזמןגאולתכם


חבר על בן חצב יקינתוני מהרי ירושלים;


כמה אנקדוטות לסיום, למתקדמים ומתמידים;

עם ישראל נמשל בתנ"ך כמה פעמים לגפן. תהילים פ' למשל - "גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ"

הצבע המקורי של הענבים הוא סגול

הגפן היא אחת משבעת המינים והעניין הראשון לאחר 'חיטה ושעורה' שמבטאים את עולם האוכל שהתבסס על לחם לנגזרותיו השונים.

ישנה אמירה מפורסמת במדרש - 'כל השביעין חביבין[זוכרים את חביבין של אונקלוס?]', והיין הוא המשקה של הקידוש, של יום השבת. 'נכנס יין יצא סוד' - 'סוד' בגימטריה = יין = 70.

ניסוך יין הוא חלק מהפולחן אבל אסור לשתות תוך כדי עבודת המקדש. נסך - נסיך, הבן של המלך.

בונוסים;

המילה 'גפן' ו'אשכול' מנוקדות בסגול.

הקשר בין הצמח והצבע קיים גם בשפות אחרות - violet.

משפחת סגל לא קשורה לצבע הסגול, אלא לראשי התיבות - 'סגן לויה', ממשפחת הלויים.


הסרטון המדובר;

https://youtu.be/sn_Sbevlaqc



קישור לפוסט בפייס, לא לשכוח לייק פה או שם, אם אהבתם -

https://www.facebook.com/David.Nusan/posts/10159174793672618








7 views

Recent Posts

See All

 

Add More
אדמו"ר