שמעתי ש-'נתן' אפשר לקרוא מהסוף להתחלה, שהנותן מקבל וכן להיפך, כמובן ונדוש. וגם שמי כזה, מה שקוראים 'פלינדרום'. ומי שאני 'דוד' אליו, אז מסתברא שהוא 'דוד' אלי, עד שכולם נעשים דוידים, שנאמר 'כמים הפנים לפנים' וכו'. וזה החוק השלישי דניוטון, ו'עזר כנגדו', שזה כנגד זה ברא א-לוהים. שהוא 'אבא' ופלינדרום בפני עצמו. והוא כולל הכל ואין לו 'עזר', ולכן הוא גם 'אמא'. אלא שהאבא הוא תורה שבכתב, היינו 'ב-ראשית', ואילו 'אמא' - תורה שבעל פה, היינו - 'מאימתי' 'תשעה קבין' וכו', שאין לדבריה סוף. וזה שאמרו 'ודברת ב-ם', זכר ונקבה, נותן ומקבל. ויש לי תלמיד אחד, גאון ועל הרצף, שבשיעור תוך כדי דיבורי המציא אחד משלו - 'ירא על לע ארי', בחיוך קורן והשבתי לו בחיוך משלי עד שנעשינו 'דוִדים' יחדיו.