בגלל החטא הקדמון, כוסו בני האנוש בבגדים. ואחשוורוש ביקש לחדש ימנו כקדם, לבוא בכתר מלכות בלבד. וזה עניין המשתה, שעץ הדעת, מובא בגמרא, היה גפן. וגם 'ושתי' אותיות 'שתוי' וזה שנאמר בברכות אחרית הימים 'ושתי את גבולך' היינו לבטל כל הגבולות. וזה בחינת 'כתר' שביקש, הקודם ל'חכמה בינה ודעת', ומעל השכל והראש. וזה 'עד דלא י-ד-ע', היינו לפני הדעת. וזו בחינת 'כוס', היינו כיסוי, שתחת כיסוי הגוף מכסה את השכל. וזה שהיין 'משכר', היינו 'משקר' שעושה שקר לעלמא דשיקרא להחזירו לבחינת 'אדם הראשון', שאין טוב ורע. וזה ה'נחש' היינו ניחוש, שאין בו שכל, רק יד ה'. וכאן אמרו 'פורים כפורים', שגם שם גורל אחד לה', כמבואר. וזה 'שובה ישראל', שהחוטא מרוחק, וצריך לבוא אל ה' בלי כיסויים, עירום וזך כאדם הראשון, לאור אין סוף של הבריאה. וזה עושים ע"י הפיכת הבושה לשובה, תיקון לנהמא דכיסופא. וזה 'ויבוא[מרדכי] עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש', שהיה בלבוש ש"ק, שהוא בושה, וצריך לעשות השק לשבת קודש, היינו ראשי תיבות ש"ק. ששבת עניינה עליית העולמות, ואין בה לבושים, להיות 'כתנות אור' דר' מאיר, שמהפך העור והרוע לאור. וזה 'וירא א-לוהים כי טוב', ולא שלא היה רע, רק שבעיני המתבונן, ובמקרה הנ"ל, הקב"ה, בעין טובה הסתכל. אלא שעוד לא ראויים אנו לכך, ותחת ושתי, קיבל אסתר, שכל עניינה הסתר וכיסוי. ואני תקווה שנזכה ל'הדסה', גימטריה 'בואי כלה', שבת מלכתא, בגאולה שלמה.

#תורה #פורים #עירום #דעת #יין