מעשה בצבא שכיתת חרבותיו לאתים והיו החיילים בעלי חברות שהיו סוגרים פחות, ומשמחים נשותיהם לא שנה אחת כי אם שלוש. ולא היה לאותו הצבא מה לעשות, שכבר היה 'שלום מזרח תיכון חדש', כחזון אותו שקראו 'שמעון פרס' זכור לטוב, שהיה נשיא בימי קדם.
והיה משעמם להם בשירות אפילו מן הנוהג הרגיל שהיה שם. ולא היה על מה לשמור כי הגבולות היו פרוצים לרווחה, כאותו פני הדור שהיה גם כפני הכלב. והיו עושים ביחידת הכלבים שלהם, הקרואה 'עוקץ' לפנים, תחרויות כלבים. והיו שמים להם סרטים צבעוניים ותגי יחידות בפרוותם והיו שומעים אביתר בנאי, כשהם רצים במעגל ומעניקים עיטור העוז והסטייל למובחרים שבהם.
עד שבא אותו רמטכ"ל זכור לטוב והציע את שהציע, כי אחרית הימים והכל ויש שלום ישתבח שמו, אבל ישראלים הם ישראלים בסופו של דבר ואין מנוס מלהגן על העם מעצמו.
והיה מפקיד שומרים על החופים ובשמורות הטבע וכמובן על 'חומותיך' לשמור על הניקיון כנקיי הדעת שבירושלים. והיה הניקיון לערך צה"ל היחיד והיו שומרים עליו בקפידה ומעמידים אותו על נס, בפקודה. ועדיין היה זה 'צה"ל' להיות 'צבא הנקיון לישראל'. והיו מאוד גאים בו, שהיה הצבא הנקי בעולם, ויפתחו להם פטנטים מרפא"ל ותע"ש להיות מאוד מתקדמים בטכנולוגית הניקיון והיו מעלימים כתמים וגרפיטי מקירות בהשפרצה פשוטה וגם מרחוק, מעיין מל"ט; 'מנקה ללא טייס' ורובוטים מרובוטים שונים, כאותם מלחכי רצפות.
וכך היו עומדים, במדי זית, נשק ושקיות אשפה והיו שומרים בימים וקצת פחות בלילות שהיה זמן נקי מטבעו, לתפארת מדינת ישראל וגם שהיה זה זמן שמחה כנ"ל. ואוי לאותו שלכלך שהיו שמים אותו במעצר כאותם זמנים נשכחים שהיו משליכים האויב בכלא, והיו שומרים על הזכות לא לשמור זכויות, כי כך הצבא צריך. והיו שרים בקול גדול 'אזרח יקר, אזרח חביב, האשפה בפח ולא מסביב'.
והיו נקבצים מכל העולם חברות כח אדם ללמוד מעם סגולה כיצד לשמור לעשות ולקיים 'נא לשמור על הניקיון'. והיו יוצאות משלחות סיוע ישראליות לנקות עולם במלכות ש-די, עד כדי כך שזכו לשנאמר ב'במדבר' לב,כב - 'והייתם נקיים מהשם'. ואין להקל בכך ראש, שזה היה מתהדר ב-'ונקה' כאחת ממידותיו. ויטב הדבר בעיניו בלא שום קנאה כלל, ויעש להם חייל גדול בכל אשר פנו, ואפילו היונים היו עושות צרכיהן ומלשלשות במקומות המיוחדים לכך, כי הכל שאפו אל הניקיון השמיימי, בגאולה קרובה ונאמר אמן.