הקטע הזה של סבים רבים לא ברור, הרי סבא אמור להיות זקן, אז אבא שלו? אבל סבא שלי הוא הרבה דברים, אבל לא זקן, בטח שלא כשנולדתי, והוא בן 42, שחקן של DX-BALL ורב מעללים.
סבא ינקל, אבא של סבא, היה זקן עבורי, וזה משהו מעניין באותן הבריות, הזקנה. הרי פעם הם לא היו כאלו, ובן אדם כשהוא מת זקן, שם למעלה, איך זה עובד בדיוק? איזה דגם שלך אתה מקבל?10 שנים שהוא שם, סבא רבא, גם עם סבא רבא שלו, כנראה, וכל המשפחולוגיה הזו, סביר להניח, מאוד מבלבלת. מי אני? אני שרקן? אני קביה?
לסבא ינקל היתה חנות של מקררים, בן למשפחת ייקים שהצליחו לפספס את השואה, ובנה את עולמו בשתי ידיו השריריות, מדינה וצבא בצעדיהם הראשונים. אבל אני לא ממש זוכר את זה, אפילו לא את החנות. אני זוכר את 'המזרקה של סבא ינקל', בשדרות מוריה, שסימנה את הפניה לביתם. אני זוכר אותי מחטט במגירות שלהם כילד קטן, אני זוכר את כוכב הים והקונכיות שהקשבתי להם בריתוק, אני זוכר את דלת ההזזה והאירועים המגה משפחתיים בחלל הגדול הזה, והמטבח הצר והישן. סמוך לפטירתה של סבתא מרים, סבא קיבל שבץ ששיתק צד אחד שלו, ותמיד שעשעה וזעזעה אותי המחשבה על הטיפולים החשמליים שעבר.
בחלישות שלנו על ההר הירוק, בסיס המשפחה הבלעדי שלנו, היינו עושים סבב וסבא ינקל היה לוקח חלק חשוב, בבית אבות סיני, עם האקוואריום הגדול, והחצר הירוקה. סבא ישב על הכיסא שלו, או במיטה, והיה מדבר בלחש. וזה לא מובן מאליו כשמדובר במשפחת ינאי.
תמיד קיבלנו ממתקים, והמקופלת המועדפת עלי, היתה נחטפת מידיו. לא דיברנו יותר מידי, הייתי ילדון, דברים אחרים בראש, לפעמים קצת מכבי תל אביב ודברים שעשיתי בהתבגרותי המאופקת. בעיקר אני, כי סבים רבים לא עושים הרבה. סבא היה בעל תפילה, ובזקנתו ישב בכיסא לצד הבימה שהיה מבצרו, בו זכה לכבוד רב. סבא רפי היה עוזר לו עם התפילין והטלית, והם הלמו אותו מאוד. פרצוף מחוייך, קרחת גדולה, קטן וחמוד, כמו שרק אנשים זקנים יודעים להיות.
לא זכיתי, לזכור, לראותו בתפארתו וקצת הצטערתי על זה במותו, שלא עשיתי יותר. אבל סבא, שהיה גנן נפלא, גידל פירות נהדרים. ואע"פ שבהלכה מצוי הדבר במחלוקת, האם כלי שני ושלישי מבשלים, ועד כמה, ברור לי כשמש, שקיבלתי אור וחום אינסופיים מסבא. ולפעמים, כמו כל חוטא בסתר, אני נחרד מהמחשבה שהוא יושב שם ומתבונן בכל השטויות שאני מעולל. ואולי בגלל זה נפטרים זקנים, כשכבר לא כזה אכפת לך מה הולך פה. השרביט עבר לדורות הבאים, ואתה יכול לשבת בכיסא שלך, לשמוח בילדים קטנים, שהם בשר מבשרך, אוכלים ממתקים מסביבך, בהמולה מרעישת אוזניים, ולהיאסף אל עמך בשקט.
יהי זכרך ברוך סבא.