שתיים וחצי, מתחילים את נחל פרוד. מה שהתחיל בהבטחה למפלים נהדרים התגלה כאכזבה. אפילו שלולית אין. אבל טבע זה טבע, מקום לפרוח בו.
עשינו חישוב מסלול מחדש ועלינו כמה שרק יכולנו, ומעבר. מפה לשם מצאנו את עצמנו בסבך אלים של הגליל העליון וחצי דרך לפסגת הר מירון, כשהגפיים שרוטות ולאות.
**
רבע לארבע. צבעים של שקיעה מתחילים להשתלט על השמיים. זמן מצויין לקפה. גב שתיים התעקש על הפק"ל.
חשבנו שהשביל הכחול הסורר יביא אותנו ל'חמדת ימים'. ישוב מבודד, משפחה אחת, אולם אירועים וצימר קסומים, עם נוף מפחיד שמגיע עד לכינרת, כשיש ראות. ואין. סעמו. סתם כתם אפור.
אבל גם להשקיף על הפנינה הנסתרת הזו מלמעלה, לצד נרקיסים ראשונים לעונה, היה מוש. בדרך חזור, עם פנס, מצאנו סלמנדרה מיובשת. כי צריך לדעת מתי לעצור, גברת.
**
שנ"צ קצרצר ומשמרת לילה. עבודות שיקום לאתר שלי. קניתי דומיין חדש. WANNA BE A PRO. בית. שלוש שעות שינה ועבודה מספקת בגן ענת. מפגש מלבב עם עקרב, נדל ארסי, שני גמלי שלמה ועוד חברים. טיול עם קמלוט. תיקו בפינג פונג. שנ''צ באמבטיה. ואחרי שנה של לחצן הSHIFT שלא עובד, מצאתי דרך לעקוף את הבעיה. מי חשב שאחזור לתכנת
אתם לא יודעים כמה אושר זה לעשות ALT+3 בלי לחפש 'סולמית' בגוגל. גאדדד.
**
ארבע לפנות בוקר. פרק של המשרד. לישון? נאאאא. נכתוב פוסט אבסורדי על ילד מבוגר, שלא יודע מתי לעצור.
____ קישור לפייס -