top of page

הסכמה לדור המסכים- מציאות של וירוס


וירוס לא מוגדר כבעל חיים[לרוב הדעות] היות ואין לו קיום כשלעצמו. מדובר בטפיל, כל קיומו ואפשרותו להתרבות תלויים בהוסט ובהכנסת האורחים.

לקורונה אין תודעה, ואין לו מושג כמה בלאגן הוא גורם, והוא לא נמתרפק לאחור בגאווה עם הערעור של היצור העליון, השליט הכל יכול, בפלנטה. שזה קצת מעליב, לפחות עבורי.

כל כך אישי וכל כך לא.

**

תחושה ש"חרב מונחת על צווארו", אבל לא צווארי הפרטי, אלא הצוואר הג'ירפי המוארך של כלל האנושות. כמו פורים כזה, רק שההמן הוא נגד כולם, עומד עלינו לכלותנו. ואפילו שזה ממש לא קרוב להתרחשות, חווית ההשמדה הקולקטיבית, לא הלאומנית, העממית, מרעננת בצורה מוזרה.

יש כאן משהו מנחם וסדומי, משל הערס הכיתתי שבא למגרש ואומר - 'לא משחק, אין משחק!', גימוד של הטרגדיה האישית אל מול הכלל, החורג מתחום העצב, כי 'אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע…'

**

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. צחוקים. אה?

כמובן שאנשי דת לא מהססים להשתמש בנשק הביולגי וההיסטריה הכללית, ככלי ביד היוצר, להסביר ולנצל את הקטסטרופה העולמית לצידוד בדרכם הישרה. אבל לא רק אנשי דת במובן הרגיל של הביטוי, שהרי גם אוחזי כת האקלים, הרומנטיקנים ומפוחדי טכנולוגיה רותמים זאת לאג'נדתם. אפילו מאמיני דת הדמוקרטיה ומנהיגיה, הפוליטיקאים, משתמשים בפצצה המולקולרית הזו, לבניית וחיזוק מעמדם. ולפתע נדמה שמדובר בוירוס ע"פ הזמנה, היישר מעלי אקספרס.

"אבל אני איני כזאת", כמובן, נקייה מכל רבב או רצון לאהבת ההמונים וחיבולייק וירטואלי. וכל אשר חשקה נפשי הוא לחלוק מידע לא מהימן ומספר רגשות "חדשות" שמפעפעות בי.

**

וירוסים באופן כללי קטנים פי 100 מחיידק, והם פוגעים בכל דבר שכן "חי" בקנאה קדושה - פטריות, צמחים, בע"ח ובכללם גם חיידקים.

בני הבליעל הללו, גורמים לכל מיני מחלות 'כיפיות' דוגמת - איידס, הרפס, פרה משוגעת, שפעת, אבעבועות וכלבת. כמו כן, כמה סוגים של סרטן מתפתחים באמצעות השידוך המוזר הזה. הקושי לטיפול בכל הנ"ל, בין השאר, הינו בגלל העובדה שהנגיף 'חיה בתוכי', והופך לחלק בלתי נפרד מאיתנו בסוג של חתונה קתולית כפויה[ברמת התא והDNA שמשתנה], כי הדבר האחרון שמעניין את הטבע הוא 'הסכמה'.

**

חוץ מתאי הדם הלבנים המעוטרים והגיבורים לגוף ישנו מנגנון הגנה נוסף, נוסח 'ג'יהאד' שימשוני, בו התא הנגוע מתאבד בטרם התבצע התהליך של השכפול רחמנא ליצלן(מודל דומה לאופציית הבידוד שאנו חווים כעת)

**

וירוסים לא אוהבים חום, לכן הגוף מוצא דרכים להעלות את הטמפרטורות בזמני משבר. רוב הוירוסים לא שורדים בחום של למעלה מ60 מעלות, ככה שכמה דקות בתנור, יכולות לסדר אתכם. לעומת זאת, אם תקפיאו וירוס, אתם תעניקו לו חיי נצח, עד אשר יופשר, וישוב מן המתים בגיל ובשמחה "כאילו זה היה אתמול".

חלק מהאפוקליפסות שאנשי האקלים מזהירים מפניהם נעוצות בכך שהפשרת הקרחונים עלולה ליבא וירוסים זקנים במיוחד, שלא יבינו על מה ולמה חבריהם הדינוזאורים הצמיחו כנפיים והפכו לננסים.

**

אחד הדברים שהבריות נוהגות לומר לאנשים המצויים בחרדה זה - 'לנשום'. סוג של חזרה לבייס של הקיום שלנו. במקרה, רק לאחרונה, חוויתי את העוצמתיות של התהליך הקמאי הזה בסדנת 'ריברסינג'[נשימה מעגלית], בסיני. גם המדיטציה לסוגיה השונים, מעניקה לנשימה משקל יקר ערך, שער לבריאות פיזית ורוחנית.

והנה שם מתחוללת המלחמה; הסיבוך המרכזי ודרך הפצתו של הקורונה, מתרחש במערכת הנשימה.

רוח - כפל משמעות מלא שגב, וכנגדו הסטירה המהדהדת של הביטוי - 'מכונת הנשמה'. אדם. מכונה. נשמה. נשימה.

והנה הנשימה, הרוח האנושית, היא היא שהוירוס רוכב עליה.

כמה נפלא ונורא.

**

ואז אסרו על מה שאינו "חיוני", ובגדר 'תרבות ורוח'; הצגות, הופעות, אירועי ספורט, לימודים וכו'. והנה, שוב, אנו נזרקים למציאות ה'בדד', כמו לפני 5 שנים, כשעזבתי את 'בית המדרש', לבנות לי רוח עצמאית, משלי. וברקע יש מכונה, של הנשמה, במקרה חרום, כשהרוח שלי לא תעמוד לי.

**

ויש אתכם, חברים לרשת ומציאות רוחנית שאין בה חשש 'הדבקות', (אם כי פה יש 'וירוסים' אחרים:))

ופה מותר התכנסויות של יותר מעשרה אנשים, ואפילו מותר להיות קרובים עד לכדי דבקות, כי למה לא. ואולי אהיה איש דת סורר ואומר שתחת הפחד האנושי מאיבוד קשר עין, בדור האינטרנט, יש בידנו להוכיח, לא כהסבר למה המצב כזה, אלא בתנועה של אע"פ, והשלמה עם המצב הנוכחי, שהאדם-מכונה, יכול להפגין אהבה וקרבה נהדרת, לא פחות.

**

כי אם אני יכול לדבר איתך, ולאהוב אותך, את, שרוחך נאצלה מכאן, אין לי שום ספק, שיש בידי, בידנו להתגבר על המסך הזה, ולהיות בלב ביחד, גם ובעיקר עכשיו

"רבות הדרכים לאהוב אותך

ארוכה ביותר הדרך לשכוח

אהבנו עמוק

אהבנו פתוח

אבל הכי בטוח זה מרחוק... " [רבות הדרכים, דניאל סלומון ודנה עדיני]


קישור לפוסט -

0 views

Recent Posts

See All

 

Add More
אדמו"ר

bottom of page